החלום של מורן קוממי

סיפור של אהבה וחלום

מורן קוממי, עורכת דין בהכשרתה, ומאחורי החליפה המחויטת והתדמית המקצועית, מסתתרת אישה בעלת תשוקה עזה לבעלי חיים, ובמיוחד לזוחלים. הרקע המקצועי שלה כעורכת דין – המחייב דיוק, תשומת לב לפרטים ויכולת חשיבה מורכבת – מצא את ביטויו המלא בפרויקט הטרריום המדברי המיוחד שיצרנו יחד. מורן לא רק חלמה על בית לשממית המנומרת שלה, היא האמינה בחזון המשותף שלנו להעניק לבעל החיים הזה סביבת מחייה מושלמת.

הפרויקט היה עבורה יותר מסתם טרריום – זה היה בית, מקלט, עולם שלם. היא סמכה עלי באופן מוחלט, נתנה לי חופש מלא ליצירתיות, תוך שהיא מתמקדת במה שחשוב לה מעל הכל – יצירת סביבת חיים אידיאלית לשממית המנומרת. ביחד יצאנו למסע משותף של יצירה – שילוב בין המקצועיות שלי לחלום שלה.

תהליך העבודה

האתגר המרכזי בבניית הטרריום היה למצוא איזון עדין בין מגבלות המציאות לחזון היצירתי. המיקום המדויק בביתה של מורן הכתיב צורך בפתרון קל במשקל, מה שהוביל לבחירה בקלקר כתשתית הבסיסית ולא בסלעים אמיתיים. לא רציתי להתפשר על האותנטיות והנראות – המטרה הייתה ליצור חוויה טבעית ככל הניתן שתדמה נוף מדברי אמיתי של סלעים, רק הפעם שהכל נוצר מפיסות של קלקר שעוצבו וגולפו כסלעים וכוסו במספר שכבות של צבע על מנת לתת את הפיניש הנכון. 

העבודה הייתה מדויקת וקפדנית, כאשר כל פרט בוצע בעבודת יד שלי במטרה ליצור את חוסר הסימטריה והאיזון הטבעי האופייני לנופי המדבר. באמצעות טכניקות צביעה וטקסטורציה מתקדמות, הצלחתי להפוך את הקלקר לבלתי מזוהה כחומר מלאכותי. כל סלע, כל סדק וכל גוון צבע נוצרו בקפידה מרבית כדי לשחזר במדויק את המרקם האותנטי של נופי המדבר. התוצאה הייתה יותר מפתרון הנדסי – זו הייתה יצירת אמנות שמשלבת מגבלות פיזיות עם חזון יצירתי מושלם, שבה כל פגם וחוסר סימטריה הם למעשה חתימה אמנותית של היד האנושית המשחזרת את חוסר השלמות המופלאה של הטבע.

כמה מילים ממורן

כשחלמתי על בית לשממית המנומרת שלי, לא ידעתי שאפגוש יוצר כמו צור. הוא לא רק הבין את החזון שלי – הוא חי אותו. כל פגישה הייתה כמו סיפור מופלא שנכתב במשותף, שם הטבע והאמנות נפגשים.

צור הפך את הרעיון הפשוט של טרריום למשהו שהוא הרבה יותר מסתם בית לבעל חיים. הוא יצר עולם. עולם שיש בו סיפור, נשמה, היסטוריה. כשהוא הראה לי את התוצר המוגמר, עם שלד הדינוזאור המשולב (צור ידע שאני אוהבת שלדים והחליט להוסיף הפתעה אישית) והסלעים שנראו כל כך אמיתיים, ידעתי שמצאתי יותר מיוצר – מצאתי שותף לחלום. כל פרט, כל צבע, כל קו – היו מחושבים ועם כוונה. זה היה יותר מפרויקט. זאת הייתה יצירת אמנות חיה.

באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע וניתוח נתונים למטרות המפורטות במדיניות הפרטיות של האתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך.