אבל האמת? זה לא היה מפתיע כל כך למי שהכיר אותי כילד. עוד בימים שחבריי שיחקו כדורגל או פוגים, החדר שלי היה גן חיות מיניאטורי שהיה גורם לרוב ההורים להתעלף, טרנטולות שטיילו בטרריומים מאולתרים, עקרבים, צבים, תוכים, ואפילו מושבות של מקקים (שלהפתעת כולם, הם יצורים מרתקים כשמכירים אותם מקרוב).
בזמן שאמהות של חברים חששו להיכנס לחדר שלי, אני הייתי שקוע בעולם קסום של יצורים שרבים מפחדים מהם. משהו בחיבור לטבע בצורתו הכי ראשונית ולפעמים הכי לא מובנת – פשוט לכד אותי. אז כן, הפנייה לרפואה הייתה מסלול הגיוני, אבל לא הרגשתי שם שלם באופן מלא.
הלב שלי תמיד נמשך לעולם אחר – לטבע, לצמחים, ליצורים הקטנים והגדולים, וכמובן ליצירה שמאחדת בין הכל ביחד. בגינת ביתי במושב רינתיה (המקום שבו אנשים עדיין מברכים לשלום זרים ברחוב) הקמתי את צירצורים – סטודיו היצרה שלי ובית לכל האוספים שלי, בועה ירוקה, מקום המפלט שלי מהמציאות היומיומית.
כאן, בפינת חמד שקטה, אני יוצר עולמות מיניאטורים קסומים – טרריומים ופלודריומים שהם יותר מסתם "צמחים בתוך צנצנת”. כל יצירה היא מערכת אקולוגית שלמה, חיה ונושמת, שמתפתחת לאורך זמן. זה כמו ליצור/לברוא עולם קטן בסלון שלכם, וזה לא כזה מסובך לגידול כמו שזה נראה.
כל יצירה מעוצבת עם חומרי גלם טבעיים, צמחים ולפעמים גם פרוקי רגליים אשר מסייעים לבריאות המערכת. כל יצירה הינה ייחודית ואינה ניתנת לשחזור מדוייק, דבר היוצר אינספור אפשרויות של יצירה במגוון רחב של חומרי גלם הנמצאים סביבנו על הרצפה!
כל יום מביא איתו הזדמנות חדשה – ללמד ילדה קטנה שלא כל הנחשים מסוכנים, לראות זוג צעיר יוצר משהו ביחד (לפעמים בפעם הראשונה מזה שנים), או לעזור למישהו למצוא שלווה באמצעות חיבור לטבע.
צירצורים הוא יותר מסתם עסק או תחביב – הוא ההוכחה שאפשר ללכת בעקבות החלום. אפילו אם החלום הזה כולל חרקים קטנים שאוכלים פטריות.
הסדנאות שאני מציע הן ההזדמנות שלי לחלוק את התשוקה הזו עם אנשים כמוכם: